ZTP מבחן כושר הרבייה בדוברמן

ZTP – Zuchttauglichkeitsprufung
הרבייה (Zucht) כושר (Tauglichkeits) מבחן(Prufung)דברים נחוצים ל- ZTP:
* העתק של תעודת היוחסין
* מכתב ל- Dobermann Verein)DV – “איחוד הדוברמן”) בבקשה להשתתף ב- ZTP (טופס רישום)
* תוצאות של HD (צילום אגן) ממכון המוכר ומורשה ע”י ה-DV, במידה ועד למועד הגשת טופס הרישום למבחן הכלב לא עבר צילום, יורשה הכלב להשתתף ובתנאי שיבצע צילום עד ליום המבחן. ציון HD-2 יגרור פסילת ZTP לכלב.
* לכלב צריך להיות לפחות BH
* שני ההורים של הכלב צריכים צילום אגן המאושר ע”י ה-DV או ע”י מדינה המוכרת מטעמו.
* לאחד ההורים של הכלב נחוץ שיהיה ZTP.מטרת ה-ZTP היא לברור את הדוברמן הראוי לרבייה ולגידול, ולפסול את אלה שלא.

המבחן יכול להישפט ע”י שופטי גזע בלבד. השופט והעוזר (האובייקט – מחזיק השרוול) ימונו ע”י וועד המועדון.

ה-ZTP יכול להתקיים אך ורק אם הוא אושר ע”י ה-DV והאירוע פורסם בפומבי. מספר הכלבים המרבי שיישפטו ביום אחד הוא 20.

על טופס הרישום ל-ZTP הממוען ל-DV יכללו הפרטים הבאים: שם וכתובת המועדון המארגן את הבחינה, כמו כן שמו של מנהל/יו”ר המבחן, שם השופט, תאריך הרישום האחרון, ומיקום מדויק בו יתקיים המבחן.

אירוע ה-ZTP הוא אירוע נפרד, ואין לשלבו עם תצוגה או מבחן schutzhund. ה- ZTP יוכל להתקיים אם ביום המבחן יבחנו 8 כלבים, ואם מקום המבחן ראוי לבחינה. השופט הוא הקובע באם ראוי המקום ובאם לקיים הבחינה.

כל הכלבים שהורבעו בהתאם לדרישות הרבייה של ה-DV ועברו בהצלחה את צילום האגן, רשאים להשתתף במבחן. גיל ההשתתפות המינימאלי הוא 14 חודשים.

כלבים שלא עברו את המבחן יוכלו להיבחן פעם נוספת , וזאת אחרי תקופת “מעבר” בין שני מבחנים. משך התקופה נקבע ע”י ה-DV.
דוברמן הנכשל שני מבחנים לא יוכל להיבחן שוב.

מנהל המבחן יבדוק את הימצאות כל המסמכים הנדרשים וכמו כן יהיה אחראי על רצף הבחינה כך שלא יקטע. כמו כן ידאג לכל הציוד הדרוש לשם ביצוע הבחינה, בין השאר למחזיק שרוול מקצועי.

המבחן חייב להתקיים בבטחה, על כל הכלבים באזור המבחן להיות קשורים היטב, על מנת לא להפריע למבחן. קולרי צובטנים אסורים לשימוש לאורך כל המבחן.

מהלך המבחן

לפני תחילת המבחן יסביר השופט לכל הנבחנים בקצרה את מטרת המבחן והתרגילים שיבוצעו במהלכו. בתחילת המבחן הנוהג וכלבו
ייגשו לשופט. השופט יעריך את מבנה הכלב, תןך שימת דגש על הקווים המנחים אותם הציג המועדון. דגש מיוחד יינתן לפרטים שיכולים
להשפיע על יכולתו של הכלב “לעבוד”, כמו פה חלש, גב ארוך וחלש, פגמים ברגליים האחוריות והקדמיות, ותנועה שגויה.
סטייה במידות הגוף ביותר מ-2 סנטימטר תגרום להורדת נקודות, וחריגות גבוהות יותר יגרמו לפסילת הכלב. כמו כן מנשך לא תקין,
מחסור בשיניים, ובעיות בתבנית השיניים תגרום אף היא לפסילה מהמבחן ופסילת הכלב מהרבייה. כמו כן השופט יעריך את התנהגות
הכלב תוך התעסקות בפיו ובלסתו – מדד מסויים לבעיות אופי.

ניקוד מינימאלי לזכרים הוא טוב מאוד, בזמן שלנקבות הוא טוב, וזאת בגלל שהזכרים משמשים יותר להרבייה.

לאחר הערכת מבנה הכלב, השופט יורה לנוהג לצעוד עם הכלב מרחק של כ-300 צעדים, כשרצועת הכלב מוחזקת בחופשיות. תוך
כדי ההליכה 4 עד 6 אנשים יהלכו או יעמדו בסמוך למסלול ההליכה.
לאחר ההליכה אנשים אלה יתקבצו לקבוצה, בעלת מבנה לא בהכרח קבוע, והשופט יורה להם לנוע לכיוון הכלב והנוהג, או לחילופין השופט
יכול להורות לכלב ולנוהג לנוע לעבר הקבוצה, ולדמות מצבי יום-יום כמו לחיצות ידיים, הפלת חפצים, פתיחת מטרייה וכו’…
בשלב הזה חשוב שהקבוצה לא תביע שום איום כלפי הכלב מכיוון שבשלב זה נבדקים בטחונו העצמי של הדוברמן, העדר פחדנות,
אופי ומזג, וסף העצבים. לאחר מכן יכוון השופט את הנוהג וכלבו למקום מסוים ושם על הנוהג לקשור את הכלב ללא שימוש בהוראות
משמעת, דוגמת platz (שכב), ולהתרחק מעבר לטווח ראייתו של הכלב. תוך כדי הליכה למקום הקשירה של הכלב, נורות שתי יריות
מאקדח בתחמושת 6 ממ’ במרחק 15 צעדים מהכלב. כלבים הנבהלים מירייה ומגיבים בחרדה, אינם ראויים לרבייה. יש להבדיל בין פחד
מירייה והידרכות למשמע ירייה.

המקום אליו נקשר הכלב צריך להיות נגיש מכל הצדדים והרחק מגדרות, מעקות, קירות וכו’…
הכלב יהיה לבדו כ-5 דקות, השופט יתקרב לכלב ויעבור על-ידו או מסביבו במרחק של כ-3 צעדים, מבלי לאיים עליו בשום דרך.
השופט יעצור מלפני או ליד הכלב ויפיל מחברת או משהו דומה. התנהגות הכלב באירוע זה, ובהיעדרות נוהגו, תיבחן בקפידה.
לסיום ישוב הנוהג לכלבו ייקח אותו לאזור המבחן, ובזמן זה מחזיק השרוול יתמקם באזור המסתור.
השופט ינחה את הנוהג ללכת עם כלבו בכיוון מסוים תוך שהוא חגור לרצועה. תוך כדי תנועת הנוהג, בהוראה של השופט,
האובייקט “יתקוף” את הנוהג וכלבו מלפנים, על הכלב להראות את יצר ההגנה שלו, ולהגן על הנוהג. האובייקט מתחיל לאיים על
הנוהג ורק לאחר שהכלב “נכנס” לקרב,יתחיל האובייקט לאיים על הכלב, האיומים ימומשו באמצעים מילוליים ובאמצעים פיזיים,
אך ללא מכות כלשהם (אלא רק נפנוף ידיים או מקל). האיומים יפסקו עפ”י הוראה מהשופט. לאורך כל ה”קרב” רשאי הכלב לנשוך
במקומות נוספים, ולא רק ביד(בשרוול).

לאחר מכן, לפי הוראה מהשופט מתחיל מחזיק השרוול לברוח מהכלב למרחק של כ-50 צעדים. הנוהג יחזיק את הכלב בקולרו
ויצעק לאובייקט הבורח שיעצור, ואז ישלח את הכלב. בהוראתו של השופט יפסיק האובייקט את מנוסתו, יסתובב לכלב ויתחיל
לאיים עליו שוב (ללא מכות) ולתקוף אותו. בהוראת השופט יחדול מחזיק השרוול את ההתקפה והאיומים, והנוהג יגיע לכלבו
יחגור אותו לרצועה ויתייצב עם כלבו בפני השופט.

ציונים:
ישנם 4 ציונים אפשריים:
1A – כלבים אשר עברו את המבחן בהצלחה. A1 יינתן לדוברמן המעניקרושם רגוע ונכון לאורך החלקים הסטטיים והחלקים הדינמיים (הקרב) במבחן.

1B – כלבים אשר עשו מספיק טוב – B1 יינתן לדוברמן אשר ביצועיו יהיו סבירים וקבילים בחלק הסטטי, ובחלק הדינמי הכלב יראה יצרי הגנה או קרב חלקיים.

“עיקוב” (Held-Back) – דוברמן יקבל ציון זה אם יש ספק סביר בנוגע להתנהגותו או בנוגע לאיתנות אופיו ומזגו, והתאמתו לרבייה.
משך תקופת העיכוב היא 3 חודשים. כל כלב יכול להיות “מעוקב” פעם אחת בלבד.

“אינו ראוי לרבייה” – דוברמן שהראה פחד או ביישנות ולכן אינו מתאימים לרבייה.

תורגם מאנגלית ע”י: אלכס לוין וגידי בן דור

לאימון דוברמנים ל ZTP צור קשר 054-4810588 גידי

mars

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*